תשליכי

1. לא הפועל, אלא שמעצם. 

בגדול, שתי הוראות יש למילה הזו, תשליכי. לא לפועל בלשון עתיד (להשליך חפץ או לבצע השלכה במובן הפסיכולוגי) אני מכוונת, אלא ללשון שמתנחמדת ומקטינה. בזמנו התרוצצה אגדה אורבנית על זאטוט תל-אביבי שהגיע עם הוריו לכיכר באחת ההפגנות הידועות ופעה "די לכיבושי".

2. וְתַשְלִיך בִמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם (מיכה ז יט)  –

ביום חמישי השבוע ילכו האנשים מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעין, או באר מים חיים (ובשעת הדחק, אפשר גם אקווריום, רצוי כזה שיש בו דגים), ויכוונו אל הקרקעית את החטאים והעוונות והקטרוגים.
 
השתדלתי לקרוא את עקרונות התשליך, כל כמה שיכולתי. 'צטערת. כל עוד לא מפוגגים את האפקט השלילי מהמצולות, זה עדיין נראה לי לא אקולוגי. 

ואני אנמק.  

דר' מסרו אמוטו (Masaru Emoto) היפני מקפיא טיפות מים שדגם ממקורות שונים, ובוחן אותן תחת מיקרוסקופ. את ממצאיו איגד בספר שפורסם בעברית אשתקד, "מסרים מהמים" (הוצ' רימון חיים אחרים ומכללת רידמן, תל אביב).

תגליותיו המחישו, שמים שנלקחו ממקורות נקיים (מעיינות וכדומה) יצרו גבישים יפהפיים, סימטריים וכמעט מושלמים, בעוד שמים מזוהמים יצרו – במקרה הטוב – גבישים חלקיים, לא מסודרים וכעורים. ניתן לראות דפוסים שונים של התגבשות לאורך נהר שראשיתו במקור צלול, המשכו בעיר מתועשת וסופו בשפך. המים הנובעים צלולים ויפים, וכשהם מזדהמים הם מאבדים את המבנה המפעים. עם זאת, נחמה פצפונית בחלק מן הדגימות – המים הנאספים מהשפך "משתדלים", לדבריו, להתנקות ולהשתקם, והדבר ניכר בגבישים.
 
מעבר להבנה של מערכת אקולוגית של בעלי חיים, צמחיה ומיקרואורגניזמים מחד, וחומרים רעילים מאד מאידך, ישנן תופעות מעניינות שלא ניתנות להסברים כאלה.
דר' אמוטו חשף את המים שהוזלפו על צלוחיות הפטרי למוסיקה מסוגים שונים ואז הקפיא אותם. גבישים סימטריים ויפים העדיפו מוסיקה קלאסית ("הבי מטאל" לא הניבה התגבשות, בטהובן כן).

הוא גם הדביק על צלוחיות הפטרי, למשך יממה, מדבקות עם מסרים שונים. מלים "רכות" (כגון "תודה רבה", "בוא נעשה זאת") הניבו גבישים נאים, בעוד ש"אתה טיפש" לא יצר גביש כלל. פקודה נוקשה הניבה גביש עם חלל במרכזו.
 
לדבריו, ניתן לזהות עקביות בתגובות המים על ברכה ועל קללה, גם כשמדובר בשפות רבות. 
 
כל מים חיים, טוען אמוטו, הם בעלי זכרון. מכניזם הזכרון הזה אינו ידוע לנו, אך הוא מקודד מסרים בעקבות חשיפה שלהם לחומרים שונים, ואפילו למסרים מנטליים.  

    
3. אל"ף-בי"ת של בקשת סליחה. אדם ברוך בטורו השבועי (נרג). 

"כיפור: אתה והזולת (סליחה)
כיפור בפתח, והבה נחזור לתובנות שאמנם ידועות לכל, אבל יש חשש כי דהו או נשתכחו, והנה אחת: על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, ועל האדם לבקש סליחה מחברו. בקשת הסליחה נעשית על פי תקנון קבוע, והנה משהו מרוחו: בקשת הסליחה נעשית פנים אל פנים; אני-אתה הוא יסוד בטקס הסליחה; בקשת סליחה היא הכרה בזולת; המחילה הינה מותר האדם."

4. (ולא) גר זאב עם רחל

אבל בין הדברים היפים שנתן לי, בשלהי קיץ קסום אני מצטטת:  

"הולך את אצבעך על הטבעות ששירטט הזמן בגידומת של עץ זקן שנכרת, הולך אותה מהמרכז אל ההיקף, ואחר-כך צייר עיגולים באויר סביב עצמך, ככל שתגיע ידך (נגד כל המכאובים ובמקום תפילות)"

(בינת השכוי, אביגדור דגן).  

5. קטנה לפני סיום: נס דגול היה שם. 

גילעד, השכן שמעבר לפינה, עשה בפראג. בגלנטיות אופיינית סימס ושאל אם להביא לי משהו, למשל חתן צ'כי. תמהתני, איך ייקרא לבחור פוחז שמוצאו מפראג, צ'חצ'ח צ'כי?

6.  עוד קטנה עם עוד קטנה לפני סיום

מה לך ילדה / מה לך קטנה / על מה את חולמת (הוא גם חולם, כלומר, זוהר ארגוב)

7.  למרות צירוף האותיות המפוקפק, מאחלת לכולנו שתשס"ה תהיה שנה של..

המתקת דינים, יותר חסד, יותר פשוט, שתהיה בנו צלילות של חלונות הנפש, פנימה והחוצה.