פועה עברה להתגורר בשנקין של מעלה
26 בנובמבר 2005יש לי פתרון לשרון
31 בדצמבר 20051. בסוף השבוע האחרון, כך גיליתי זה-עתה, כלל לוח השידורים של ערוץ 23 תכנית על נערים שעוסקים בפיתוח גוף מאסיבי ומיד בהמשך הלופ, כמה טבעי ומתבקש, תוכנית שערך הבי.בי.סי על הומאופתיה. למיטב זכרוני, התוכנית שודרה לפני שנתיים-שלוש גם בערוץ שמונה, והיא מהווה הקדמה עניינית ונעימה להומאופתיה. הסנסציה שסביבה נעה התכנית היא הסכום בעל שבע הספרות שהציע ג'יימס ראנדי, "אמן אחיזת העיניים" האמריקאי, למי שיאשש את תוצאות הניסויים שערכה פרופ' לפרמקולוגיה בשם מדלן אניס (Ennis), שהראו ש"ההומאופתיה עובדת". הניסויים שלה היו וואריציה על מסקנתו השערורייתית של דר' ז'אק בנווניסט (Benveniste), לפיה "למים יש זכרון" וגם העניקו תוקף למסקנתו.
אם לא יוצא לכם לצפות בתכנית, זהו סיכומה, ולמיטיבי הלכת – התמליל מתוך אתר הבי.בי.סי.
מנגחי הומאופתיה רבים משתמשים בתכנית הזו כדי להמחיש שזה לא עובד ו"כולה מים". להבנתי, מה שנכשל שם הוא הניסוי הספציפי שבודק הסבר אפשרי להומאופתיה, ולא ההומאופתיה עצמה.
מעניין לראות שהרבה מומחים מוזמנים לשם כדי לוודא שהמתודולוגיה זכה וברה – אבל אף לא הומאופת אחד לרפואה שיזכיר שאנחנו לא מטפלים בדגימות דם אלא באורגניזם השלם (אדם, סוס או פרה). גם אף רוקח הומאופתי לא התבקש להסביר, במחילה, איך להפיק את ההכנה באופן בו נעשה בה שימוש בהומאופתיה. אכן, פרטים שוליים.
"חד-קרן ושמו הומאופתיה" קובע ראנדי במהלך התכנית, אבל העובדות מדברות בעד עצמן – וטרינריה הומאופתית בפעולה, מחקרים בלתי-תלויים שבהם הומאופתיה מרפאה את תופעות קדחת השחת וסיפור מקרה בו אישה חשוכת-מרפא נעזרה בהומאופתיה והבריאה לחלוטין.
הבהרה פצפונית בשולי הדברים – לתחושתי, מיצי הקיבה שמעורר הנושא בקרב מתנגדי ההומאופתיה הם טבעיים, צפויים ואוטומטיים. הנושאים האלה נדונו מעל גלי האתר הזה בכמה הזדמנויות, והשתדלתי להתייחס כמיטב יכולתי. אם למישהו נדמה שעוד לא מיצינו – נא לוודא קודם בשאר הפוסטים. תודה.
2. קליניקת המתמחים בהומאופתיה, שפועלת במסגרת מרפאת שיר"מ בביה"ח "אסף הרופא" מתקיימת בימי שני בכל שבוע. מדובר בטיפול הומאופתי קלאסי שמשתלם אף יותר מטיפול מסובסד בקופות החולים, ואני מנחה בו מתמחים שמסיימים מסלול, המוכר על-ידי האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. לקביעת תורים – 08.9779931. המיקום המדוייק – בין המכון להידרותרפיה למחלקה הפסיכיאטרית (אני מתארת לעצמי שחלק ממתנגדי ההומאופתיה יראו בכך פרט סמלי ביותר *-) ). למען הסר ספק, אין לי שום טובת הנאה ישירה או עקיפה מפרסום הפרטים. מי שרוצה להגיע כצופה, כדי לחקור ולבדוק – ברצון, בתיאום מראש איתי ולאחר חתימה על הסכם לשמירת סודיות רפואית.
2 Comments
ראיתי את התוכנית וכהדיוט בתחום היא היתה משכנעת למדי.
אשמח אם תרחיבי ותפרטי מהן ההסתייגויות והנקודות החדשות שיש לך – כהומאופתית – כנגד הניסוי ובעד השיטה.
את ההסתייגויות שלי מהניסוי שנעשה במסגרת התוכנית אפשר לסווג לעקרוניות ולטכניות.
מבחינה עקרונית, העיקר הראשי בהומאופתיה הוא חוק "הדומה בדומה ירפא". גם בתוכנית הדגישו שזהו העקרון המחייב ושבהעדרו אין הומאופתיה. הפוטנץ (קרי, סדרת הדילולים והניעורים) הוא פיתוח מאוחר יחסית ושני בחשיבותו. כך שלמען הסדר הטוב, רק *אחד* מהעקרונות שיוצרים את ההומאופתיה נבחן שם (ובאופן חלקי להבנתי).
הומאופתיה נבדקת על הגוף החי ואני לא יודעת מה קורה ברמת הבזופילים שבמבחנה. אני לא מטפלת בבזופילים, אני מטפלת בישות מורכבת יותר, באדם. אמנם זה מאד צבעוני וזה גם סופר-מוכֵר להביא קוסם סקפטי וחד-עין מחד ומדען שמוחזק כתמהוני מאידך, לערבב קצת סלבז ולהזכיר סכומים גבוהים, אבל אלמלא הצורך בדרמה, אפשר היה בצורה מאד מיושבת לבדוק בניסויים את שאר המידעים שהובאו – מהו כוחה של ההומאופתיה בריפוי קדחת השחת (דר' דיויד ריילי [Riley])? מה עושה ההומאופתיה, אם בכלל, כשמדובר בחיות משק (דר' מארק אליוט [Elliot])? האם מחלת הדם הקטלנית של מארי סמית' אכן נרפאה בזכות הומאופתיה ואולי כדאי לבדוק זאת על חולים שאובחנו עם אותה מחלה? העניין הוא, שהמחקר שכזה הוא הרבה פחות סנסציוני, הוא נחלתם של מדענים שחוקרים במשך שנים, כמה אפרורי, הרחק מעין המצלמה.
כפי שכתבתי בפוסט, צורם לי שהמחקר שמתיימר לבדוק את השפעתה של ההומאופתיה לא כולל אף הומאופת אחד בצוות, שיחווה דעה מקצועית, עד כמה המחקר אמנם בוחן את ההומאופתיה כפי שמקיימים אותה בשטח. העיקר שמקפידים על סטנדרטים כגון סמיות מלאה בעזרת פרופסור להנדסת חשמל, הא, בסדר. ועם כל הכבוד לפרופסור שני, פיטר מובס, שדילל את החומר, מאין לנו שהוא ביצע זאת בעזרת המכשור הקיים במעבדות הומאופתיות? זו בעיניי זילות ההומאופתיה וכשל מתודולוגי חמור.
אתה שואל מהן הנקודות החדשות שיש לי בעד השיטה. אם ברמה עקרונית עסקינן, אין לי הרבה מה לחדש מעבר למה שהוצג בתוכנית או מה שאני מביאה בבלוג הזה בשנה וחצי האחרונות. טיעון הפלצבו הופרך באמצעות דבריהם של דר' דיויד ריילי ומרק אליוט על מחקרים בקדחת השחת והטיפול בבעלי החיים. המקרה של מארי סמית', שהזכרתי מקודם, מדגים שההומאופתיה מסוגלת לרפא מצבים שנחשבים לחשוכי מרפא. גם במקרים שאינם טרמינליים, ההומאופתיה מבקשת לרפא, ולא רק לדכא סימפטומים באופן זמני. לרפא במובן העמוק ביותר, גוף ונפש.