חמישה פריטי מידע שישנו את חייכם

 טוב, אולי לא ממש, אבל את חיי הם כן שינו

1. נולדתי וגדלתי בדירת גג ברחוב בן יהודה בתל אביב, בשכונה שמתוארת בדמדומי "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז. הדירה שיכנה גם את הסטודיו של אבי המעצב. קירות הסטודיו היו כן הציור הרשמי שלי. בשאר הבית היו הקירות חלקים, בפקודה, כי חלק מהדירה שימש חלל תצוגה לקליינטים. היו שם המון המון עציצים, קירות בגוני ארגמן ונוף חלקי לים. הריח המתוק של ילדותי היה הבריזה הקייצית של תל אביב, שעד היום מעלה בעיניי דמעות של כיסופים. אם אין 110% לחות עם ארומה של ים, אני פשוט לא מרגישה בבית.

2. כמו רובנו, אני מתחילה לצמוח מהרצפה (אלא אם אני במצב של התאהבות מוחלטת) ונגמרת אי-שם כעבור מטר וחצי. להוציא אחד, כל בני הזוג שהיו לי התָּמרו לגובה של מטר ושמונים לפחות.

3. בצבא שירתּי במרכז ממנו יצאו גיל שוויד ושות'. הייתי הלא-לגמרי-אשכנזיה היחידה, וגם הטבעונית היחידה, וזכיתי לכינוי "אשת הטופו". כמעט כל החיילים שם נקראו "ניר", והיו לנו דרכים גיקיות במיוחד להבדיל בין כולם. זכורתני את אחד החונכים במרכז, שיבוט בשם ניר כמובן (להלן ניר122, ע"ש צבע המאכל שמשמש ברוטב הסיני החמוץ-מתוק ובמיקפאי הג'לי). ניר122 אמר שגם במחזור שלו היתה טבעונית אחת, ונחשי מה, היא לא סיימה את הקורס. לא התרשמתי מההיקש הלוגי, ובכסף שהצלחתי לחסוך בשירות הקבע קניתי את לפטופי הראשון, עליו התקנתי תוכנות הומאופתיות. אלמלא בחרתי במקצוע שלי, בטח הייתי הולכת בדרך כל יוצאי אותו מרכז ומצטרפת לבועה.

4. עברתי בטסט חמישי. אני מוכנה לרפא את פצע העבר הזה, כשלרשותי עשר שנות נסיון בחניה בתל אביב. מישהו אמר לי שאני יכולה לחנות גם בקופסת גפרורים, אבל הוא בטח סתם התחנף.

5. אני מקווה שהדבר הבא לא ייזקף לחובתי. זהו וידוי בלתי ציני ונטול מסתורין נשי, ולוואי שאמהות המהפכה לא תתהפכנה בקברן. אני אוהבת לעשות ספונג'ה. אין כמו דלי, מגב וסמרטוט טוב כדי לנקות את הראש.

תודה לאבנר שץ ולימימה עברון שהזמינו אותי להשתתף. הייתי רוצה לקרוא עליכם עוד חמש עובדות (עוד הפ-ע-ע-ם!) וגם אצל כרמלית הבתה וייסמן, מכבס ותולה, חנן כהן, תמי ניניו, טלי לטוביצקי, בועז כהן וfe המיתולוגית (בעוד סבב בבקשה), דנה צימרמן (דנה, סליחות, מתוך שיחותינו הנחתי שאת כבר לא בקטע של רשימות..) טל איתן, צבי טריגר, רונית ליברמנש, אלכס בן ארי ודוד כפרי. יש עוד כמה שהייתי מזמינה למשחק, אבל לא נעים לי לבקש, כי הם תמיד כותבים רק בעניין שבשמו הצטרפו לשכונה.

*הערת עריכה כעבור שנות דור, פברואר 2020: ההזמנה עתירת הלינקים פנתה לשכנותיי ושכניי דאז בפלטפורמת 'רשימות'. בעריכה הפעם הוסרו הלינקים של אלה שהפסיקו לכתוב און-ליין והורידו את רשימותיהם. אלוהי האינטרנט מעניש על לינקים שבורים.